החלטה בתיק עע"ם 1720-10

1.              לפני בקשה למתן צו ביניים שימנע את הרחקתה של המבקשת 1 (להלן: המבקשת) מן הארץ, עד להכרעה בערעור על פסק דינו של בית המשפט הנכבד לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיאה, השופטת א' קובו).

הרקע לבקשה יפורט להלן.

2.              המבקשת היא אזרחית מולדובה, אשר נכנסה לישראל לראשונה בתאריך 14.6.2000 באשרת תייר שניתנה לה לשבעה ימים בלבד. מאז שפקעה אשרתה, היא המשיכה לשהות בישראל שלא כדין במשך כשש שנים. בתאריך 20.11.2006 פנו המבקשים למשיב בבקשה להעניק למבקשת מעמד בישראל מכוח נישואיה למבקש 2 (להלן: המבקש). נישואין אלה נערכו בפרגוואי, בנוכחות המבקש בלבד.

           המבקשים זומנו לשימוע בלשכת מינהל האוכלוסין בתאריך 7.3.2007, לשם בחינת כנות הקשר הנטען ביניהם. בעקבות סתירות שהתגלו בין דברי המבקשים, הוחלט לתת למבקשת אשרת תייר לתקופה של שישה חודשים בלבד (ולא אשרת שהייה ועבודה). תהליך בחינת כנות הקשר על ידי המשיב נמשך במקביל, ובתאריך 15.5.2007 התקבלה במשרד הפנים עמדת "נתיב-משרד ראש הממשלה", שממנה התברר כי גירושי המבקשת מבעלה לשעבר נערכו במולדובה, מבלי שהיא, או בעלה לשעבר, נכחו במקום. בנסיבות אלה, ביקש המשיב מן המבקשת להמציא לו מסמכים מקוריים ומאומתים כדין אודות הגירושין. המבקשת לא המציאה את המסמכים המבוקשים ולפיכך דחה המשיב את בקשתה להאריך פעם נוספת את אשרת השהייה שלה בארץ.

3.              על החלטה זו של המשיב הגישו המבקשים עתירה מינהלית לבית המשפט הנכבד לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (עת"מ 3174/08). במהלך בירור עתירה זו, נערך למבקשים שימוע נוסף בלשכת מינהל האוכלוסין. גם במהלך שימוע זה עלו, לטענת המשיב, תמיהות וסתירות בדברי המבקשים ובעקבות ממצאים אלה, נדחתה בקשת המבקשים למתן מעמד למבקשת מכוח הנישואין למבקש (להלן: ההחלטה המעודכנת). לאחר קבלת ההחלטה המעודכנת, נמחקה העתירה ב-עת"מ 3174/08 והוגשה העתירה נשוא הבקשה שלפני.

4.              בעתירתם החדשה העלו המבקשים השגות על השימוע שנערך להם על ידי המשיב וביקשו כי תבוטל ההחלטה המעודכנת. במהלך הדיון בעתירה זו בבית המשפט הנכבד קמא הביע המשיב את התנגדותו לקבלת העתירה וטען כי בתאריך 12.10.2009 - לאחר הגשת העתירה - הגיע אביו של המבקש ללשכת המשיב כדי לטפל ברישום עובד סיעודי. במהלך ביקורו בלשכה, שוחחה עימו מנהלת הלשכה וכעולה מהתייחסותה הכתובה לשיחה ביניהם, אבי המבקש מסר שהמבקשת תעזוב בקרוב את ביתם וכי המבקשים נישאו למעשה לתקופה מוגבלת של חמש שנים. הדברים נמסרו על ידי מנהלת הלשכה - ליועצת המשפטית של משרד הפנים והובאו לידיעת המבקשים בתגובת המשיב. במהלך הדיון בעתירה בבית המשפט הנכבד קמא הגיש בא-כוח המבקשים תצהיר של אבי המבקש לגבי מסמך זה ובית המשפט הנכבד קבע כי בתצהיר אין הכחשה מפורשת של האמירה על הנישואין לפרק זמן קצוב.

5.              בית המשפט הנכבד קמא דחה את עתירת המבקשים, בקבעו כי השימועים שנערכו לבני הזוג העלו ספק והצביעו על חשד לפיו המבקשים אינם בני זוג המקיימים תא משפחתי אמיתי, וכי תכלית ההליך הינה השגת מעמד למבקשת, לאחר שמלכתחילה הגיעה לבית המבקש לשם טיפול סיעודי באביו. בית המשפט הוסיף וציין כי למסקנה זו מצטרפים גם דברי אבי המבקש בפני מנהלת לשכת האוכלוסין, ביחס לנישואין המוגבלים בזמן. כשמצרפים את כל הנתונים הללו, גם ללא התחשבות בדברי האב- ראוי לקבוע כי החלטת המשיב הינה החלטה סבירה, שאיננה מקימה עילת התערבות בה.

6.              על פסק דין זה הוגש הערעור, בגדרו התבקש גם צו הביניים. בערעור מעלים המבקשים שורה של טענות כנגד פסק הדין ועיקרן טענה כי השימועים שנערכו להם לא התנהלו כדין, בכך שלא קוימו בשפתה של המבקשת, לא נכח במקום מתורגמן לשפתה והיא נאלצה להסביר עצמה בעברית, אותה היא דוברת ברמה בינונית בלבד. כן טוענים המבקשים כי הסתירות והתמיהות הנטענות שעלו בשימועים נוגעות למידע שמסר כל אחד מהם על חייו שלו ולא על החיים המשותפים שלהם ולכן אין לראות בסתירות אלה כפוגמות בכנות הקשר. המבקשים טוענים לבסוף כי יש לאפשר להם שימוע נוסף לשם בחינת כנות הקשר ביניהם באופן רציני ומשמעותי. בכל הנוגע לצו הביניים טוענים המבקשים כי אם תגורש המבקשת מן הארץ יסוכל הדיון בערעור והם יעמדו בפני שוקת שבורה.

7.              בתאריך 18.3.2010 ניתן על ידי צו ארעי, המונע את הרחקתה של המבקשת מן הארץ עד להחלטה אחרת. כן התבקשה תשובת המשיב לבקשה.

המשיב מתנגד בתגובתו למתן צו הביניים המבוקש. לשיטת המשיב סיכויי הערעור שהגישו המבקשים הינם נמוכים, שכן לנוכח התשתית העובדתית, אשר עמדה בבסיס ההחלטה המעודכנת - החלטת המשיב היא סבירה וראויה ולא נפל בה כל פגם. עוד טוען המשיב, ביחס לטענת המבקשים לגבי עריכת השימוע בשפה העברית, כי מעיון בפרוטוקול השימוע, שנערך על ידי מנהלת לשכת האוכלוסין בהרצליה ובנוכחות היועצת המשפטית של מרחב תל אביב במשרד הפנים, נראה כי המבקשת ענתה לכל השאלות באופן ענייני וממוקד ולא מסתבר שהיא לא הבינה שאלה כלשהי ביחס. ביחס לשאלת מאזן הנוחות מוסיף וטוען המשיב כי המבקשת שהתה בישראל באופן לא-חוקי במשך כשש שנים, לפני הגשת הבקשה להסדרת מעמדה ביחד עם המבקש. לבסוף מציין המשיב כי אם יתקבל ערעורה, לא תהיה מניעה שתשוב לישראל.

8.              לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מסקנתי היא כי דין הבקשה להתקבל. כידוע על מבקש סעד זמני בערעור המינהלי להראות כי סיכוייו להצליח בערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו (ראו: עע"מ 1586/10 אוזגור נ' רשות ההגירה (לא פורסם, 8.3.2010)). מבלי לקבוע מסמרות בדבר אציין כי סיכויי הערעור שהגישו המבקשים - אכן אינם נראים מבטיחים יתר על המידה. למבקשים נערכו כבר שני שימועים ועניינם נבחן בקפידה על ידי המשיב יותר מפעם אחת. בשתי הפעמים שבהם נערך שימוע למבקשים הגיעו הגורמים המוסמכים למסקנה כי קיימים חשדות שלא ניתן להפריכם באשר לכנות הקשר. עוד יש לציין כי המבקשת אמרה בשימוע שנערך לה כי היא למעשה מטפלת באביו של המבקש, בנוסף למטפל הקיים של האב (נספח מש/5 לתגובת המשיב) ואולם דבר זה אפשרי גם היא אמנם בת-זוגו של הבן. לחששות תורם אף הנתון העולה מדברי אבי המבקש למנהלת לשכת האוכלוסין כי נישואי בנו עם המבקשת מוגבלים בזמן, דבר שעל פניו טעון הסבר. יחד עם זאת מחובתי לציין כי הסתירות הלכאוריות בדברי המבקשים לגבי הזוגיות שביניהם - אינן כה מהותיות, כפי שהמשיב גורס.

9.              אשר למאזן הנוחות - זה נוטה לטובת המבקשת, שהרי אין להתעלם מההכבדה הכלכלית והנפשית שתוטל על המבקשים אם אכן תורחק המבקשת מן הארץ ויתברר בסופו של דבר שהקשר ביניהם אכן אמיתי. שיקול זה הכריע איפוא פה בעיני את הכף.

10.           נוכח כל האמור לעיל - הבקשה לצו ביניים מתקבלת.

           ניתנה היום, ל' תשרי התשע"א (8.10.2010).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    דנ+מה

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: